Sheket.Net

היה טוב ואפילו מעולה (למרות שממש לא היו הרבה אנשים)
אני וחברים שלי הגענו בגלל שקראתי כמה איזכורים בבלוגים, ראיתי כמה מודעות פירסום ברוטשילד וזהו.
לא חבל? להשקיע כל כך הרבה בארגון וההפקה ולא בהבאת קהל? בכל מקרה, אני בטוח ששנה הבאה יהיה עוד יותר טוב.

פסטיבל בחמישישי זה בעיה. הגענו מתל אביב בחמישי בתשע, חזרנו לתל אביב בשבת לפנות בוקר עייפים בצורה מסוכנת.
אבל..להתעורר לשבת פנויה, בדירה ממוזגת..זה באמת דבר חיובי.

ההופעות היו מוצלחות, באמת הצליחו להביא ליינאפ מעניין ששילב בין דברים חדשים לדברים מוכרים, בין יצירה מקומית ליצירה תל אביבית.
היה די מרווח אז בכל ההופעות עמדתי ורקדתי בשורה הראשונה הקרובה לבמה, מה שלא עשיתי כבר כמה שנים כי זה דרש להדחף ולדחוף.
גבע אלון היה מדהים כרגיל, אבל היו חסרות לי קצת השפעות פסיכודליות מ tree בהופעה שלו.
פורטיס זה כיף. תמיד ובכל מקום.
ההופעה של tree ביום חמישי היה הדבר הכי קרוב שאי פעם חוויתי להזיה מוזיקלית.
ההופעה של לא דובים הייתה מעולה, הדבר הכי מקפיץ שהיה עד יום שישי - אבל מה עם שירים חדשים?????
האחים רמירז הטיסו לי ת'מוח לארץ רחוקה בתקופה אחרת והקפיצו לי את הגוף עם מכות חשמל(ית), תופים וחצוצרה.
בום פם היו קצת יבשים, לא?! או שאולי אני קצת באוברדוז מהם לאחרונה או שחתכתי הביתה מוקדם מידי.
איטליז חפרו לי ברמות על, לא מצליח להבין מה מתלהבים מהם. שמעתי את ההופעה מהאוהל ועדיין סבלתי (: אף אחד מחברי (חלקם מוזיקאים, כולם אנשים טובים) לא הכיר אאת איטליז וכולם חזרו מההופעה עם אותה חוות דעת - הם ממש חופרים (והזמרת כוסית).
גם את החלטורה שמעתי מהאוהל אבל הם נשמעו נחמד. הבטחתי לעצמי לתפוס אותם בהופעה.
באפלו בוטס/באפלוז - הפתיעו אותי מאוד, הם היו הרבה הרבה יותר טובים מבאינידינגב2, שם שמעתי אותם לאחרונה. האלבום שלהם יצא, ממליץ לתת הקשבה.

הבמה השניה, הייתה מושלמת. מרתון של מוזיקה והנחיה משעשעת.
בכל פעם שבאתי לבקר נהניתי מהמקום והאוירה. צל, מחצלות וכריות, ברמנית דוברת שבדית, מוזיקה, מה עוד אפשר לבקש.
יאיר יונה הביא אותי ל higher state of consciousness עם הגיטרה המהפנטת שלו
שוב לא אהבתי את תעני אסתר, הפעם אפילו יותר מבהופעה הקודמת שלהם. משהו בהם פשוט לא מסתדר לי.
שור שוב הטיף למוות של קירן, תמיד מצחיק אותי לראות איך אנשים מגיבים בפעם הראשונה להופעה שלו
אינגה דינגו היו מקפיצים, ורשמנו לעצמנו שאנחנו חייבים לתפוס אותם עוד פעם.
הג'ם של הדיג'ירידואיסט/פרקשיניסט יוגב חרובי ביחד עם בסיסט וסקסופוניסט (שאני לא זוכר את שמם) היה free jazz מרחיב אופקים.

עוד כמה דברים טובים:
הארגון (שלטים מוארים אפילו בדרך חזור), המקום יפה, היו המון מי שתיה זמינים, שירותים+נייר טואלט, אוכל זול, אלכוהול זול, צל, פעילויות יצירה.
דברים פחות טובים:
אוכל ג'אנק, מרחקים (להופעות, לאוהל), נובלס (מסתבר שאנשים בקיבוצים עוד מעשנים את זה),
משטרע - פשוט זוועה. כל פעם שאני מגיע לצפון אני נגעל מהדברים שאני רואה, שומע וחווה בעצמי. תפקיד המטרע הוא לא להציק בזילזול לאנשים רק בגלל שיש להם שיער ארוך או קרחת או ג'ינס קרוע.
אם אתם מחפשים סמים אז תעשו עבודת משטרה ותתפסו את הסוחרים, אל תסתמכו על מזל ותציקו ל-100 איש ובתקווה לתפוס ג'וינט.

אם אני אזכר בעוד משהו…אני אשלים בהמשך.

עריכה: נזכרתי במשהו חשוב
מעולם לא הייתי בהצגת מחול, מעולם לא הרגשתי צורך לרצות להיות בהופעות מחול.
ביום שבת ראיתי את ההופעות והיה ממש מרגש ומעניין. אני עדיין לא מבין למה הם לא רוקדים בצורה רפטטיבית לפי המוזיקה (:
אבל אני מתחיל להבין למה אפשר לאהובאת זה. אז לרקדנים/רקדניות שהופיעו, תודה לכם וכל הכבוד. פתחתם אותי לעולם חדש.

אולי בגלל שאני גר מאוד מאוד קרוב לשם, אולי בגלל שאני פחדן חניות או חסכן (פחדן מוניות), אני מוצא את עצמי באוזנבר יותר מבכל מקום אחר.
אני ממש אוהב את המקום, הבעיה היחידה שלי היא שאין גינס אלא מרפיס ובמקרים כאלו אני שותה גולדסטאר ושותה ושותה…
(more…)

יום שישי, נוסעים בצהריים לפסטיבל חוצמזה. אני לא מפסיק לדבר על זה כבר כמה שבועות.
הגענו באמצע ההופעה של לבנון וחבל כי ממש רציתי כבר לראות אותם בהופעה. ממה שהספקתי לשמוע, זה היה ממש לא רע.
לאחר התמקמות קצרה שתינו כמה בירות שנמזגו ע"י הגיטריסט של רגיסטאן שתפקד על תקן ברמן שלא יודע למזוג בירה בלי 3/4 כוס קצף (בסוף הפסטיבל הוא כבר מזג בעיניים עצומות) וחיכינו שיתחיל.
ציינה מונדוגס אני מת על "שירת אלביס" אבל הם היו בוסרים לי מדי, הרבה (המון) פוטנציאל פסיכדלי אבל אבל איך אפשר בלי בס? (:
מורה חיילת היו טובים ומעניינים מאוד! למרות שבהתחלה הזמרת זייפה הרבה מעבר למקובל (כנראה לא היתה מספיק שירה במוניטור במה שלה) אבל לקראת הסוף היא התאפסה על עצמה. הזמר היא מעולה ולדעתי הם צריכים לתת הרבה יותר דגש על שירים שבהם הוא שר. מי שרוצה להקשיב להם במייספייס - שלא יקשיב. הם נשמעים כל כך הרבה יותר טוב לייב שזה לא יאמן. את הדיסק (שעל פי פתקית) יצא בקרוב - אני קונה בוודאות.
M.E.S.S נתנו שואו מטורף, הארץ הזו קטנה עליהם, אבל למוזיקה לא התחברתי כל כך. השירים היו קצרים לי מדי, המילים לא ברורות בכלל והבס לא מורגש. נשמע לי שאם הם יורידו טיפה את הרגל מהגז (דווקא לא מבחינת מהירות) אני אוהב את זה הרבה יותר. בכל מקרה, הזמרת מוציאה קולות שלא מהעולם הזה (;
קין והבל 90210 - סטונרים עם הרמוניות קוליות וכבדות מעולה. יכלתי ממש להתחבר אבל המילים די הרסו לי והפוזה של הגיטריסט הייתה מוגזמת (על מי אתה כועס ילד?). מילים קצת יותר משמעותיות ובהחלט אני קונה את הדיסק שיצא.
את קרוזנשטרן ופרחוד אני מכיר כבר תקופה ארוכה, מעולם לא ראיתי אותם בהופעה (או בתמונה, או בוידיאו) ו-אוי כמה חיכיתי להופעה הזו (המון! זה כמה חיכיתי להופעה הזו). פשוט מעולה!!! לרוץ לראות שוב ושוב. אבל למה הופעה כל כך קצרה (או שזה רק אני?)
מודרן דנס קלאב איכזבו אותי מאוד, די כמו כולם, לא ממש משהו שלא שמעתי ומה ששמעתי כבר שמעתי הרבה אחרים שעושים את זה טוב יותר. אהבתי הרבה יותר את הגילגול הקודם שלהם…
מלכת הפלקט עלו וניראו לי חסרי חשק (זו הופעה גוד דמט ואנשים עומדים לראות אתכם אז תנו איזה חצי חיוך, אפילו עצוב).
למרות זאת, הם נתנו הופעה לא רעה ומדוייקת מאוד. ראיתי אותם באינדינגב ומבחינתי זה היה אותה ההופעה שוב, בהפרש של שנה וחצי מדינה.
וידוי-זו פעם ראשונה שלי בהופעה של המידנייט פיקוקס. באינדינגב פיספסתי אותם כי הייתי עייף. ובתל אביב פיספסתי אותם כי אני מחיפה.
הייתי די המום, הייתה הופעה מעולה! (כן, שוב רשמתי את המילה הזו). קוואמי ("דה לה קוקס") היה גדול והשילוב ביניהם החזיר אותי לימים בהם ראפ היה יכול להיות מלווה בגיטרות. היו בהופעה כל כך הרבה אנרגיות שכנראה לפרות שרעו באיזור עפו העטינים לשמיים.
נהייה מאוחר, הלכנו לטייל קצת בשטח הפסטיבל, קניתי דיסק אוסף חדש של פיתקית ומסרתי את רשמי מההופעה למתופף של מורה חיילת.
פרסנו שמיכה על הקרקע והבטתי לשמיים. התחילה ההופעה של קרוסלה. הרעש עטף אותי ולקח אותי למקומות רחוקים. שמעתי אחרי זה שההופעה הייתה מעולה, אבל אצלי המוזיקה שלהם נכנסה מהאזניים ישירות ללב לא דרך העיניים. דרך אגב, תמר אפק היא תמצית השילוב בין יופי מהמם, עדינות אגרסיבית וגיטרה.
התעוררנו לאחת ההופעות הטובות ביותר של פורטיס שראיתי. תגידו מה שתגידו אבל תגידו כן לזקן! כל כך כיף לראות אמן שנהנה כמעט כמו הקהל שלו בהופעה (אם לא יותר). פלייליסט קצת להיטי מידי לטעמי, אבל היה אינר סטיישן ונעליים.
נסענו הביתה. דרך קשה, עייפות מצטברת.

את היום השני התחלנו בלהעביר את האוטו שלי טסט. מגיע לי מזל טוב! במפתיע, שוב האוטו הנאמן שלי עבר את הטסט בהצלחה.
הגענו ישר לאמצע ההופעה של שי נובלמן. ראיתי אותו כבר בכמה הופעות, זו הייתה מאוד מיוחדת. הבנאדם בהחלט יודע לתת שואו!
חבל שהוא לא עשה את שיר הנושא של טופי והגורילה אבל היו שירים מעולים. קטע מאוד מרגש היה כשהקדיש שיר לחבר ילדות שלו, רוכב אופניים שנהרג בתאונת פגע וברח.
דייויד בלאו ולהקתו הטובה החזירו אותי לימי הגראנג' (כל אחד והסוציאציות שלו) אבל היה להם את הסאונד הכי גרוע בכל ההופעות ששמעתי.
לא יודע אם זה הגיטרה הלא מכוונת או האפקטים או שאביב מארק היה כבר עייף, אבל משהו שם לא התחבר ובגדול. חבל, הם דווקא נשמעו מעניינים והקול של דיוויד יפה מאוד.
בחודשיים האחרונים היתי בשתי הופעות של אסף אבידן וזו הייתה השלישית. רק בשביל להוציא את זה מהמערכת-אני חושב שהדס קליינמן אלוהית והצ'לו שלה מלאכי (או ההיפך).
עם כובע הקש, החולצה המשובצת ועל רקע ערימות החציר, הוא נראה (ונשמע) מאוד מתאים למקום. ההופעה הייתה כל מה שציפיתי למרות שבהתחלה די חששתי שהמוג'וז לא הגיעו. שירים מעולים, הגשה ושואו נפלאים. לרוץ לראות, להקליט ולשמוע בבית.
עם עמיר לב מסתובב לי שנים בלב. אחד משלושת הזמרים הישראלים שאני הכי אוהב (השניים אחרים הם פרסקי ואלפנט). הפתיחה היתה קצת צולעת וקשה ללא מכורים אבל מהר מאוד זה הפך למפגן רוק אחד מהגדולים ביותר שראיתי בהופעות שלו. כל כך נהניתי למרות שלא יכלו לראות את זה עלי (או שכן), הייתי רוב ההופעה עם עיניים עצומות, שפתיים ממלמלות ומחשבות עפות. הייתי מוכן לראות את ההופעה הזו שוב ושוב ושוב (כמו כל הופעה אחרת של עמיר לב).
כולם התחילו לארוז ולהתקפל. אבל למה? למה למהר לחזור כשיש עוד הופעה אחת של להקה שאין לי שום מושג לגביה חוץ מזה שיש שם הרבה בס. ואני הרי מאוד אוהב בס (:
לא דובים הפתיעו אותי בטירוף. ממש לא ציפיתי לשמוע פרימוס שרים בעברית בשבת אחר הצהרים בקיבוץ ליד צפת.
הבסיסט (אי.בי. ג'ונס?) גמר לי את העיניים כשניסיתי לעקוב אחריו על הבס וקרן דוניץ הגניבה אותי לגמרי, איך מהמראה המתוק הזה יוצאת המתיקות הקולית הזו על רקע המוזיקה הזו? היא חייבת לשיר יותר שירים! התוספת של הבוזוקי (שלטעמי לא היה מוגבר מספיק) הייתה מעניינת מאוד ומפתיעה והכל התחבר למסת רוק סמיכה, פאנקית ונותנת בראש. אני עדיין לא סגור על המילים של השירים-יותר מדי שמאלני/בועתי? פחות מדי רציני? יותר מידי הומור? אבל זה נשמע טוב מאוד ובכלל לא הפריעו לי ה"גניבות" הדי שקופות מפרימוס. הם חילקו דיסקים בסוף ההופעה והספקתי לשמוע אותו כבר 10 פעמים (הרוב בריפיט). אם הייתי גר בת"א (או שהם היו מופיעים בחיפה) הייתי הופך לגרופי (:
זהו נגמר לו הפסטיבל. תודה למארגנים שאיפשרו לצפוני כמוני להנות מהמוזיקה הזו שהפעם לא התנגנה בנגן של המייספייס ו"תודה לאביב מארק על הסאונד".
רק למה השירותים היו במרחק מסע סוף מסלול עם מכשולים?

צילמתי כמה תמונות, עד שגיליתי שאין לי בטריות. חבל.

עדכון (מסתבר שאני לא לבד באינטרנט הזה):
ניימן
יעל
שמוליק כץ
melquiadess
בן שלו (עכבר העיר)
אני אעדכן אם כשיהיו עוד…

NOFX בטלויזיה (???) איכשהו רק עכשיו שמעתי על זה.
אז כך הולך הסיפור:
NOFX תכננו להוציא DVD של סיבוב ההופעות העולמי האחרון שלהם שעבר במדינות שבדרך כלל לא זוכות למנת הפאנק האמריקאי שלהם (כמו ישראל לדוגמה)

מכיוון שבסוף היה להם המון חומר גלם (והם חשבו שזה יהיה מצחיק) הם העבירו את זה לאנשים בFuse שעשו מזה סדרה דוקומנטרית בת שמונה פרקים: http://www.fuse.tv/videos/nofx.html

ניתן לצפות אונליין בפרקי הסדרה וניתן להוריד (לא חוקי) את הפרקים ב: http://www.punktorrents.com

* כותרת הפוסט נלקחה מתאור הסדרה באתר הרשמי של NOFX

מחר ב-20:00 (פחות או יותר) אני אהיה בגני התערוכה בת"א. עומד בתור עצום של אנשים, מחכה לקבל את הכרטיס שהזמנתי.
את NiN תמיד הערכתי, אבל לא ממש אהבתי. הייתי מסוגל לשמוע כמה שירים (להיטים) במועדונים, אבל לא ממש התלהבתי מהם.
את האלבום האחרון הורדתי רק בגלל ביקורות שקראתי באינטרנט ורק בגלל ההייפ התקשורתי שנלווה לקמפיין הפרסום.
מי שעדיין לא שמע,
מדובר על אלבום מדהים מבחינת סאונד וקונספט. אחד מהלבומים הבודדים בהם הסאונד משלים את המוזיקה שמשלימה את המילים שמשלימות את הקונספט הכללי.
לא מתאים לאלו שחוששים מצת רעש, מתאים לכל השאר.
ניתן לשמוע כמה שירים במייספייס - http://www.myspace.com/nin
הפתעות, קליפים וערוצים של השירים לצרכי רמיקס - http://yearzero.nin.com

נקווה שיהיה טוב (-;

יום חמישי שעה 19:00, אני אחרי תשע שעות עבודה (משמעמות), משכנע את חברה שלי שתיתן לי להפתיע אותה בקצת כיף בערב.
יום חמישי שעה 24:30, יא בא באי ! איזו הופעה אנרגטית ! שעה וחצי של ריקודים, בירה וזיעה. פשוט הופעה מטורפת של כיף גדול וכמו אחרי אימון ספורט כלשהו (לא ממש מבין בזה, אבל זוכר קצת איך היה פעם), יצאנו מזיעים, מלאים באנרגיות חיוביות ורעב מציק, אז סיימנו את הערב עם טאקו (:

אבל נחזור להופעה…היו הרבה אנשים, הרבה מאוד אנשים, הביט היה מלא כמו שעוד לא ראיתי אותו, אבל עדיין היה מקום לרקוד. מרוב אנשים, חוק איסור העישון באולם, לא ממש נשמר והסאונד הכללי היה כמו תמיד בביט, מעולה.

הBBB למי שלא מכיר מכינים תערובת טעימה של מוזיקה בלקנית, אלקטרונית, שחורה, יהודית, מזרחית …מעורבבת טוב טוב בתוך כלי גועש ורועש בהפקה מהודקת ופרפורמנס אדיר.

ההופעה התחילה בקהל. חברי הלהקה הגיחו בטור מכניסת הקהל ויצרו מעגל של כלי נשיפה ותופי מצעד באמצע הקהל. לאחר שהלהיבו את הקהל, כולם עלו לבמה.
על הבמה היו: תמיר מוסקט על התופים והאלקטרוניקה + תומר יוסף על כלי הקשה, סמפלר והגשה + אורי קפלן ואייל תלמודי על הסקסופונים + בן הנדלר על הבס ואורי קינרוט על הגיטרה.

המוזיקה הייתה מאוד מדוייקת, גם החלקים האלקטרונים שעליהם שלט תמיר דרך מקלדת שליטה צמודה לתופים והאפקטים של הסמפלר של תומר, לא ברחו מהקצב.
הזמרת האורחת היתה Onili, חיפאית (?) חמודה שלא הכרתי שנתנה שיר אחד, אבל מכל הלב.

הBBB הוציאו לא מזמן אלבום חדש Nu Med - אלבום מצויין לכל הדעות, לטעמי, אפילו יותר טוב מהראשון. אבל כששמעתי על ההופעה, לא ציפיתי שההופעה תהיה הרבה יותר טובה מהאלבום (שני האלבומים). משהו באלבומים לא עובר מספיק טוב, אין את ריחה הזיעה והאלכוהול.

מי שיכול להגיע להופעה של ה BBB שירוץ, מובטחת חוויה אמיתית. מי שלא שותה, שיעשן, מי לא מעשן שישתה. מי שלא נוגע בכלום, שיהיה לו בהצלחה.

בלקן ביט בוקס: אתר, חלל
אונילי: חלל, אתר (כדאי לשמוע)

יום שישי האחרון, שעה 22:00 בביט.
הפעם היו הרבה יותר אנשים מהפעם הקודמת, אולי בגלל שהמקום הרבה יותר גדול ואולי בגלל שאפילו גלגל"ץ התחילו להשמיע את גבע אלון.
ישבתי ליד שולחן בשורה השולחנות השניה (קרוב למרכז הבמה). קיוויתי להנות מהקירבה לבמה-לראות יותר תעלולי גיטרה, יותר הבעות פנים, יותר להרגיש, אבל בפועל די סבלתי.
הביט ידוע בסאונד מצויין (ראה ערך ההופעה של רוקפור) אבל הפעם הסאונדמן התעלם לחלוטין מזליגת הסאונד מהבוקסה האימתנית והמגבר של הגיטרה לקהל שישב מקדימה.
ברגעי הדיסטורשיין שמעו רק גיטרה וקצת תופים - אין קלידים, אין את מיקה (שביקשה בנואשות מקסימה עוד קצת שירה במוניטור) וכמעט ולא שמעו גם את גבע.
עניין צורם וזוועתי - היה כמעט בלתי נסבל מבחינת הדציבלים.
יצאתי לעשן סיגריה זריזה וכשחזרתי שמתי לב שבחלק האחורי של המועדון שומעים מצויין !!! ויתרתי על הישיבה מקדימה ועברתי לעמידה מאחור.
(more…)

אני חושב שאלו הבשורות הטובות ביותר שקיבלתי לגבי הופעה מאז המאה הקודמת שהיו הופעות של הביסטי בויז, רייג', סוניק יות', יאנג גודס, פיית נו מור, ניק קייב, ק' צוייס, מטאליקה, ועוד'

בקיצור, חזרה ל NOFX, בתחילת ספטפטמבר NOFX מגיעים לשלוש הופעות בישראל:
ב05 לספטמבר - הצוללת הצהובה, ירושלים
ב06 לספטמבר - בארבי, ת"א
ב07 לספטמבר - סיטיהול, חיפה

בגיל 16 וחצי (בערך) יצאתי עם משלחת מבית הספר לגרמניה. בחור חביב חצי אסייתי, שיער ארוך, וצמחוני (שאת שמו אני לא זוכר) - הכיר לי את הלהקה.
ההתלהבות הייתה מיידית וממשיכה עד היום. יש לי את כל הדיסקוגרפיה כולל סינגלים וספליטים, יש לי הופעות חיות. ואין לפחות פעם בשבוע שאני לא שומע קצת NOFX.

אולי בערב, אני אעלה איזה מיקסטייפ קטן של NOFX.

אתר - http://www.nofxofficialwebsite.com
חלל - http://www.myspace.com/nofx

[youtube]dSTJu8-kM1A[/youtube]

ביום שבת האחרון, די כרגיל, הלכתי לשבת ולשתות קצת באייריש האוס (יפה נוף 120,חיפה)
כמו בכל שבת הזמנתי לי ליטר גינס (בשביל לפתוח את הערב בצורה חיובית) וחיכיתי להופעה של להקה שאני לא זוכר את שמה שמנגנת מוזיקה אירית שמורכבת מנעימות, שירים עם, ושירי שיכורים (:
יסלחו לי חברי הלהקה, אבל אני לא זוכר את שמותיכם, מכיוון שבשעה שבה אתם מציגים את הנגנים, אני בד"כ כבר אחרי הליטר השני. הלהקה מורכבת מחמישה נגנים:

-הבחור החביב שמנגן על בודראן (התוף האירי) שהפעם גם נתן קצת בגיטרה
-החלילן המיובא מאירלנד, שפשוט משרה שמחה גדולה מהולה באדי גינס על כל הסביבה.
-הזמר "קצוץ השיער" (; שמנגן על גיטרה אקוסטית.
-הכנרית היפה, שמרטיטה את מיתרי הלב עם מיתרי הכינור.
-וקיצוני מימין - נגן הבוזוקי האירי (?) שלפעמים גם נותן בבודראן ולפעמים גם שר קולות ליווי.

כמו תמיד המוזיקה (more…)

אתמול הלכתי להופעה של גבע אלון במרתף. היה פשוט חלומי (:
אבל קודם כל אני רוצה לספר קצת על המקום. אסור לעשן שם! איך, איך, איך אפשר לראות הופעה, לשתות בירה ולא לעשן? מה זה כאן, בית האופרה?
המקום קטן והשם מרתף בהחלט מתאים. רוב הקהל יושב על הרצפה, מה שמאוד מבאס אם אתה רוצה ללכת לשירותים אחרי כמה בירות ונאלץ להזהר מלדרוך על כפות ידיים.
בכל מקרה, כמעט תמיד יש כיסא ליד הבר שנראה שמחכה רק לי.
הבמה נמוכה ומינאטורית מה שמוסיף לאינטימיות במקום. מאוד נעים להיות בהופעה שהאמן נמצא המרחק נגיעה ממך (אנשים, לא לגעת באמנים)
הבר קטן, מגישים שם כל מיני דברים מוזרים כמו תה בטעמים וסיידר חם, אבל להרגע בבקשה, יש גם גולדסטאר בבקבוק.

…ונחזור להופעה. (more…)