פוסטים בנושא 'מוזיקה'

Live צומח דומם - פסטיבל יערות מנשה

יום ראשון, 9 באוגוסט, 2009

היה טוב ואפילו מעולה (למרות שממש לא היו הרבה אנשים)
אני וחברים שלי הגענו בגלל שקראתי כמה איזכורים בבלוגים, ראיתי כמה מודעות פירסום ברוטשילד וזהו.
לא חבל? להשקיע כל כך הרבה בארגון וההפקה ולא בהבאת קהל? בכל מקרה, אני בטוח ששנה הבאה יהיה עוד יותר טוב.

פסטיבל בחמישישי זה בעיה. הגענו מתל אביב בחמישי בתשע, חזרנו לתל אביב בשבת לפנות בוקר עייפים בצורה מסוכנת.
אבל..להתעורר לשבת פנויה, בדירה ממוזגת..זה באמת דבר חיובי.

ההופעות היו מוצלחות, באמת הצליחו להביא ליינאפ מעניין ששילב בין דברים חדשים לדברים מוכרים, בין יצירה מקומית ליצירה תל אביבית.
היה די מרווח אז בכל ההופעות עמדתי ורקדתי בשורה הראשונה הקרובה לבמה, מה שלא עשיתי כבר כמה שנים כי זה דרש להדחף ולדחוף.
גבע אלון היה מדהים כרגיל, אבל היו חסרות לי קצת השפעות פסיכודליות מ tree בהופעה שלו.
פורטיס זה כיף. תמיד ובכל מקום.
ההופעה של tree ביום חמישי היה הדבר הכי קרוב שאי פעם חוויתי להזיה מוזיקלית.
ההופעה של לא דובים הייתה מעולה, הדבר הכי מקפיץ שהיה עד יום שישי - אבל מה עם שירים חדשים?????
האחים רמירז הטיסו לי ת'מוח לארץ רחוקה בתקופה אחרת והקפיצו לי את הגוף עם מכות חשמל(ית), תופים וחצוצרה.
בום פם היו קצת יבשים, לא?! או שאולי אני קצת באוברדוז מהם לאחרונה או שחתכתי הביתה מוקדם מידי.
איטליז חפרו לי ברמות על, לא מצליח להבין מה מתלהבים מהם. שמעתי את ההופעה מהאוהל ועדיין סבלתי (: אף אחד מחברי (חלקם מוזיקאים, כולם אנשים טובים) לא הכיר אאת איטליז וכולם חזרו מההופעה עם אותה חוות דעת - הם ממש חופרים (והזמרת כוסית).
גם את החלטורה שמעתי מהאוהל אבל הם נשמעו נחמד. הבטחתי לעצמי לתפוס אותם בהופעה.
באפלו בוטס/באפלוז - הפתיעו אותי מאוד, הם היו הרבה הרבה יותר טובים מבאינידינגב2, שם שמעתי אותם לאחרונה. האלבום שלהם יצא, ממליץ לתת הקשבה.

הבמה השניה, הייתה מושלמת. מרתון של מוזיקה והנחיה משעשעת.
בכל פעם שבאתי לבקר נהניתי מהמקום והאוירה. צל, מחצלות וכריות, ברמנית דוברת שבדית, מוזיקה, מה עוד אפשר לבקש.
יאיר יונה הביא אותי ל higher state of consciousness עם הגיטרה המהפנטת שלו
שוב לא אהבתי את תעני אסתר, הפעם אפילו יותר מבהופעה הקודמת שלהם. משהו בהם פשוט לא מסתדר לי.
שור שוב הטיף למוות של קירן, תמיד מצחיק אותי לראות איך אנשים מגיבים בפעם הראשונה להופעה שלו
אינגה דינגו היו מקפיצים, ורשמנו לעצמנו שאנחנו חייבים לתפוס אותם עוד פעם.
הג'ם של הדיג'ירידואיסט/פרקשיניסט יוגב חרובי ביחד עם בסיסט וסקסופוניסט (שאני לא זוכר את שמם) היה free jazz מרחיב אופקים.

עוד כמה דברים טובים:
הארגון (שלטים מוארים אפילו בדרך חזור), המקום יפה, היו המון מי שתיה זמינים, שירותים+נייר טואלט, אוכל זול, אלכוהול זול, צל, פעילויות יצירה.
דברים פחות טובים:
אוכל ג'אנק, מרחקים (להופעות, לאוהל), נובלס (מסתבר שאנשים בקיבוצים עוד מעשנים את זה),
משטרע - פשוט זוועה. כל פעם שאני מגיע לצפון אני נגעל מהדברים שאני רואה, שומע וחווה בעצמי. תפקיד המטרע הוא לא להציק בזילזול לאנשים רק בגלל שיש להם שיער ארוך או קרחת או ג'ינס קרוע.
אם אתם מחפשים סמים אז תעשו עבודת משטרה ותתפסו את הסוחרים, אל תסתמכו על מזל ותציקו ל-100 איש ובתקווה לתפוס ג'וינט.

אם אני אזכר בעוד משהו…אני אשלים בהמשך.

עריכה: נזכרתי במשהו חשוב
מעולם לא הייתי בהצגת מחול, מעולם לא הרגשתי צורך לרצות להיות בהופעות מחול.
ביום שבת ראיתי את ההופעות והיה ממש מרגש ומעניין. אני עדיין לא מבין למה הם לא רוקדים בצורה רפטטיבית לפי המוזיקה (:
אבל אני מתחיל להבין למה אפשר לאהובאת זה. אז לרקדנים/רקדניות שהופיעו, תודה לכם וכל הכבוד. פתחתם אותי לעולם חדש.

סופ"ש באוזנבר

יום ראשון, 1 במרץ, 2009

אולי בגלל שאני גר מאוד מאוד קרוב לשם, אולי בגלל שאני פחדן חניות או חסכן (פחדן מוניות), אני מוצא את עצמי באוזנבר יותר מבכל מקום אחר.
אני ממש אוהב את המקום, הבעיה היחידה שלי היא שאין גינס אלא מרפיס ובמקרים כאלו אני שותה גולדסטאר ושותה ושותה…
(more…)

…וחוצמזה היה נפלא

יום שני, 25 באוגוסט, 2008

יום שישי, נוסעים בצהריים לפסטיבל חוצמזה. אני לא מפסיק לדבר על זה כבר כמה שבועות.
הגענו באמצע ההופעה של לבנון וחבל כי ממש רציתי כבר לראות אותם בהופעה. ממה שהספקתי לשמוע, זה היה ממש לא רע.
לאחר התמקמות קצרה שתינו כמה בירות שנמזגו ע"י הגיטריסט של רגיסטאן שתפקד על תקן ברמן שלא יודע למזוג בירה בלי 3/4 כוס קצף (בסוף הפסטיבל הוא כבר מזג בעיניים עצומות) וחיכינו שיתחיל.
ציינה מונדוגס אני מת על "שירת אלביס" אבל הם היו בוסרים לי מדי, הרבה (המון) פוטנציאל פסיכדלי אבל אבל איך אפשר בלי בס? (:
מורה חיילת היו טובים ומעניינים מאוד! למרות שבהתחלה הזמרת זייפה הרבה מעבר למקובל (כנראה לא היתה מספיק שירה במוניטור במה שלה) אבל לקראת הסוף היא התאפסה על עצמה. הזמר היא מעולה ולדעתי הם צריכים לתת הרבה יותר דגש על שירים שבהם הוא שר. מי שרוצה להקשיב להם במייספייס - שלא יקשיב. הם נשמעים כל כך הרבה יותר טוב לייב שזה לא יאמן. את הדיסק (שעל פי פתקית) יצא בקרוב - אני קונה בוודאות.
M.E.S.S נתנו שואו מטורף, הארץ הזו קטנה עליהם, אבל למוזיקה לא התחברתי כל כך. השירים היו קצרים לי מדי, המילים לא ברורות בכלל והבס לא מורגש. נשמע לי שאם הם יורידו טיפה את הרגל מהגז (דווקא לא מבחינת מהירות) אני אוהב את זה הרבה יותר. בכל מקרה, הזמרת מוציאה קולות שלא מהעולם הזה (;
קין והבל 90210 - סטונרים עם הרמוניות קוליות וכבדות מעולה. יכלתי ממש להתחבר אבל המילים די הרסו לי והפוזה של הגיטריסט הייתה מוגזמת (על מי אתה כועס ילד?). מילים קצת יותר משמעותיות ובהחלט אני קונה את הדיסק שיצא.
את קרוזנשטרן ופרחוד אני מכיר כבר תקופה ארוכה, מעולם לא ראיתי אותם בהופעה (או בתמונה, או בוידיאו) ו-אוי כמה חיכיתי להופעה הזו (המון! זה כמה חיכיתי להופעה הזו). פשוט מעולה!!! לרוץ לראות שוב ושוב. אבל למה הופעה כל כך קצרה (או שזה רק אני?)
מודרן דנס קלאב איכזבו אותי מאוד, די כמו כולם, לא ממש משהו שלא שמעתי ומה ששמעתי כבר שמעתי הרבה אחרים שעושים את זה טוב יותר. אהבתי הרבה יותר את הגילגול הקודם שלהם…
מלכת הפלקט עלו וניראו לי חסרי חשק (זו הופעה גוד דמט ואנשים עומדים לראות אתכם אז תנו איזה חצי חיוך, אפילו עצוב).
למרות זאת, הם נתנו הופעה לא רעה ומדוייקת מאוד. ראיתי אותם באינדינגב ומבחינתי זה היה אותה ההופעה שוב, בהפרש של שנה וחצי מדינה.
וידוי-זו פעם ראשונה שלי בהופעה של המידנייט פיקוקס. באינדינגב פיספסתי אותם כי הייתי עייף. ובתל אביב פיספסתי אותם כי אני מחיפה.
הייתי די המום, הייתה הופעה מעולה! (כן, שוב רשמתי את המילה הזו). קוואמי ("דה לה קוקס") היה גדול והשילוב ביניהם החזיר אותי לימים בהם ראפ היה יכול להיות מלווה בגיטרות. היו בהופעה כל כך הרבה אנרגיות שכנראה לפרות שרעו באיזור עפו העטינים לשמיים.
נהייה מאוחר, הלכנו לטייל קצת בשטח הפסטיבל, קניתי דיסק אוסף חדש של פיתקית ומסרתי את רשמי מההופעה למתופף של מורה חיילת.
פרסנו שמיכה על הקרקע והבטתי לשמיים. התחילה ההופעה של קרוסלה. הרעש עטף אותי ולקח אותי למקומות רחוקים. שמעתי אחרי זה שההופעה הייתה מעולה, אבל אצלי המוזיקה שלהם נכנסה מהאזניים ישירות ללב לא דרך העיניים. דרך אגב, תמר אפק היא תמצית השילוב בין יופי מהמם, עדינות אגרסיבית וגיטרה.
התעוררנו לאחת ההופעות הטובות ביותר של פורטיס שראיתי. תגידו מה שתגידו אבל תגידו כן לזקן! כל כך כיף לראות אמן שנהנה כמעט כמו הקהל שלו בהופעה (אם לא יותר). פלייליסט קצת להיטי מידי לטעמי, אבל היה אינר סטיישן ונעליים.
נסענו הביתה. דרך קשה, עייפות מצטברת.

את היום השני התחלנו בלהעביר את האוטו שלי טסט. מגיע לי מזל טוב! במפתיע, שוב האוטו הנאמן שלי עבר את הטסט בהצלחה.
הגענו ישר לאמצע ההופעה של שי נובלמן. ראיתי אותו כבר בכמה הופעות, זו הייתה מאוד מיוחדת. הבנאדם בהחלט יודע לתת שואו!
חבל שהוא לא עשה את שיר הנושא של טופי והגורילה אבל היו שירים מעולים. קטע מאוד מרגש היה כשהקדיש שיר לחבר ילדות שלו, רוכב אופניים שנהרג בתאונת פגע וברח.
דייויד בלאו ולהקתו הטובה החזירו אותי לימי הגראנג' (כל אחד והסוציאציות שלו) אבל היה להם את הסאונד הכי גרוע בכל ההופעות ששמעתי.
לא יודע אם זה הגיטרה הלא מכוונת או האפקטים או שאביב מארק היה כבר עייף, אבל משהו שם לא התחבר ובגדול. חבל, הם דווקא נשמעו מעניינים והקול של דיוויד יפה מאוד.
בחודשיים האחרונים היתי בשתי הופעות של אסף אבידן וזו הייתה השלישית. רק בשביל להוציא את זה מהמערכת-אני חושב שהדס קליינמן אלוהית והצ'לו שלה מלאכי (או ההיפך).
עם כובע הקש, החולצה המשובצת ועל רקע ערימות החציר, הוא נראה (ונשמע) מאוד מתאים למקום. ההופעה הייתה כל מה שציפיתי למרות שבהתחלה די חששתי שהמוג'וז לא הגיעו. שירים מעולים, הגשה ושואו נפלאים. לרוץ לראות, להקליט ולשמוע בבית.
עם עמיר לב מסתובב לי שנים בלב. אחד משלושת הזמרים הישראלים שאני הכי אוהב (השניים אחרים הם פרסקי ואלפנט). הפתיחה היתה קצת צולעת וקשה ללא מכורים אבל מהר מאוד זה הפך למפגן רוק אחד מהגדולים ביותר שראיתי בהופעות שלו. כל כך נהניתי למרות שלא יכלו לראות את זה עלי (או שכן), הייתי רוב ההופעה עם עיניים עצומות, שפתיים ממלמלות ומחשבות עפות. הייתי מוכן לראות את ההופעה הזו שוב ושוב ושוב (כמו כל הופעה אחרת של עמיר לב).
כולם התחילו לארוז ולהתקפל. אבל למה? למה למהר לחזור כשיש עוד הופעה אחת של להקה שאין לי שום מושג לגביה חוץ מזה שיש שם הרבה בס. ואני הרי מאוד אוהב בס (:
לא דובים הפתיעו אותי בטירוף. ממש לא ציפיתי לשמוע פרימוס שרים בעברית בשבת אחר הצהרים בקיבוץ ליד צפת.
הבסיסט (אי.בי. ג'ונס?) גמר לי את העיניים כשניסיתי לעקוב אחריו על הבס וקרן דוניץ הגניבה אותי לגמרי, איך מהמראה המתוק הזה יוצאת המתיקות הקולית הזו על רקע המוזיקה הזו? היא חייבת לשיר יותר שירים! התוספת של הבוזוקי (שלטעמי לא היה מוגבר מספיק) הייתה מעניינת מאוד ומפתיעה והכל התחבר למסת רוק סמיכה, פאנקית ונותנת בראש. אני עדיין לא סגור על המילים של השירים-יותר מדי שמאלני/בועתי? פחות מדי רציני? יותר מידי הומור? אבל זה נשמע טוב מאוד ובכלל לא הפריעו לי ה"גניבות" הדי שקופות מפרימוס. הם חילקו דיסקים בסוף ההופעה והספקתי לשמוע אותו כבר 10 פעמים (הרוב בריפיט). אם הייתי גר בת"א (או שהם היו מופיעים בחיפה) הייתי הופך לגרופי (:
זהו נגמר לו הפסטיבל. תודה למארגנים שאיפשרו לצפוני כמוני להנות מהמוזיקה הזו שהפעם לא התנגנה בנגן של המייספייס ו"תודה לאביב מארק על הסאונד".
רק למה השירותים היו במרחק מסע סוף מסלול עם מכשולים?

צילמתי כמה תמונות, עד שגיליתי שאין לי בטריות. חבל.

עדכון (מסתבר שאני לא לבד באינטרנט הזה):
ניימן
יעל
שמוליק כץ
melquiadess
בן שלו (עכבר העיר)
אני אעדכן אם כשיהיו עוד…

שיר חדש: "בשעות בהן אני מת"

יום שבת, 3 במאי, 2008

timbra.png

מילים נגינה, שירה - אני (;
גיטרות,בס ושירה הוקלטו דרך ה Line6 TonePort Ux2
תופים: Addictive Drums
אפקטים: סמפלר המיראז' של Ensoniq
מערכת הקלטה: קיובייס sx3 עם הרבה vst-ים

מילים:

בשעות בהן אני מת, אני זקוק לך, שתדעי
צריך שתגני עלי, מפני רקבון רגשי
כי יש מחשבות שעוטפות את הלב בתכריכים שחורים
ומונעות מהדם לזרום בעורקים

דוקטור, אני מפחד
תני לי עוד זריקה
מותק, אני מפחד
אבל אל תדאגי אני עוד מעט נרגע

כאשר אני נחנק, אני זקוק לך, אהובתי
צריך להרגיש אותך מנסה להנשים אותי
חובשת את שברי, מערסלת אותי
ומשפתיך יוצא חמצן מתוק שמחלחל לתוכי

דוקטור, אני מפחד
תני לי עוד זריקה
מותק, אני מפחד
אבל אל תדאגי אני עוד מעט נרגע

לשמיעה והורדה: בשעות בהן אני מת

הטיטאניק פוגשת את ספיינל טאפ

יום חמישי, 24 באפריל, 2008

NOFX בטלויזיה (???) איכשהו רק עכשיו שמעתי על זה.
אז כך הולך הסיפור:
NOFX תכננו להוציא DVD של סיבוב ההופעות העולמי האחרון שלהם שעבר במדינות שבדרך כלל לא זוכות למנת הפאנק האמריקאי שלהם (כמו ישראל לדוגמה)

מכיוון שבסוף היה להם המון חומר גלם (והם חשבו שזה יהיה מצחיק) הם העבירו את זה לאנשים בFuse שעשו מזה סדרה דוקומנטרית בת שמונה פרקים: http://www.fuse.tv/videos/nofx.html

ניתן לצפות אונליין בפרקי הסדרה וניתן להוריד (לא חוקי) את הפרקים ב: http://www.punktorrents.com

* כותרת הפוסט נלקחה מתאור הסדרה באתר הרשמי של NOFX

רדיו אלטרנטיבי ישראלי

יום ראשון, 13 בינואר, 2008

Unreleased Radio - מוזיקה מקורית מהמגירה
מסתבר שעושים מוזיקה מעולה בישראל, רק שלא משמיעים אותה ברדיו.
כל פעם אני נפעם ומופתע מחדש כאשר אני גולש באתר הזה, כל כך הרבה אמנים מצויינים כל כך מעט מצליחים לצאת מגבולות חדר השינה/חדר חזרות.
האתר בנוי המון כעמודי אמנים המכילים מידע ושירים ומספר תחנות רדיו שבהם מושמעים השירים (ברצף ללא הפרעות). הסטרימינג יותר ממעולה ויש המון מבחר. אני אישיתי מעדיף להקשיב לרדיו הרנדומלי מאשר לתחנה ספציפית.

העמודים שלי שם: אריק.בר וגם Zero Vs. One

שיר חדש - מילים

יום רביעי, 26 בדצמבר, 2007

r2r

יעקב (המלך) רביץ - סולו גיטרה
אני - מילים, שירה נגינה

בית א:
אני כותב שירים בשביל לא לדבר
משחק עם מילים כדי לא לחשוב מחשבות
מפחד שתגמר לי, מכסת המילים השמורה לי
ואני אשאר עם אתך ועם שתיקות מביכות
רגעים של שתיקה דקה, את ואני
משחקים בלקרוא מחשבות במטבח
האדים על החלון, מזכירים שהחורף הגיע
נגמרה התקופה הפשוטה והכל שוב נפתח

פיזמון א:
ואת את לא מתיאשת
מחכה שאני אתאושש
כבר עשר שנים שאת לא מתיאשת
מסבירה לי שזה מה שיש

בית ב:
משהו עובר עלי, תמיד כשנגמר הסתיו
מין עצבות קיומית או סתם מין תוגה שכזו
כמעט מתפוצץ מעודף רגשות
מדבר במבט, שמילים לא יתבזבזו
מתחיל לארגן דברים, עוד מעט יוצא אל הדרך
בספק עם עצמי אם בכלל אוכל לחזור
ואת, את עומדת מולי, מחזיקה את הבטן
ואני מפחד מעוד יום שחור

פזמון ב:
ואת את לא מתייאשת
מחכה שאני אתאושש
כבר עשר שנים שאת לא מתיאשת
משכנעת אותי לא להתייאש

סולו

פזמון א+ב:
ואת את לא מתייאשת
מחכה שאני אתאושש
כבר עשר שנים שאת לא מתיאשת
מסבירה לי שזה מה שיש
ואת את לא מתייאשת
מחכה שאני אתאושש
כבר עשר שנים שאת לא מתיאשת
משכנעת אותי לא להתייאש

לשמיעה והורדה: מילים

סיכום 2007 - עשרת האלבומים הנבחרים

יום רביעי, 12 בדצמבר, 2007

זו העשיריה שלי, ללא סדר מסויים, פשוט עשרת האלבומים הלועזיים שהכי אהבתי השנה.
יש קישורים לאתרים רלוונטים, יש את העטיפה ויש את השיר שהכי אהבתי מהאלבום.
תהנו. בקרוב אפרט יותר על מספר אלבומים…

Arctic Monkeys - Favorite Worst Nightmare
Official Site, Myspace, Wiki
arctic-monkeys-cover.jpg
דוגמית: Artic Monkeys - Do Me A Favour.mp3

Bloc party - a Weekend In The City
Official Site, Myspace, Wiki
bloc-party-cover.jpg
דוגמית: Bloc Party - I Still Remember.mp3

Jack Peñate - Matinée
Official Site, Myspace, Wiki
jack-penate-cover.jpg
דוגמית: Jack Penate - Spit At Stars.mp3

Interpol - Our Love to Admire
Official Site, Myspace, Wiki
interpol-cover.jpg
דוגמית: Interpol - Heinrich Maneuver.mp3

Nine Inch Nails - Year Zero
Official Site, Myspace, Wiki
nine-inch-nails-cover.jpg
דוגמית: Nine Inch Nails - The Great Destroyer.mp3

u.n.k.l.e - War Stories
Official Site, Myspace, Wiki
unkle-cover.jpg
דוגמית: UNKLE - Burn My Shadow.mp3

Timber Timbre - Medicinals
Myspace
timber-timbre-cover.jpg
דוגמית: Timber Timbre - There is a Cure.mp3

the Rhonda Harris - tell the world we tried
Official Site, Myspace
the-rhonda-harris-cover.jpg
דוגמית: the Rhonda Harris - saint john the gambler.mp3

Pale Young Gentlemen - Pale Young Gentlemen
Myspace
pale-young-gentlemen-cover.jpg
דוגמית: Pale Young Gentlemen - Clap your hands.mp3

New Model Army - High
Official Site, Myspace, Wiki
new-model-army-cover.jpg
דוגמית: New Model Army - No Mirror No Shadow.mp3

קטע טראנס חדש - G.o.o

יום רביעי, 28 בנובמבר, 2007

זה קטע הטראנס הראשון שלי (:

הקטע נוצר כניסוי לימודי לאחר קריאה בפורומים של ישראטראנס ושמיעה מרובה של הסגנון
הקטע נוצר בקיובייס, כל הסאונדים מקוריים (כולל קיק וכו')

הסאונד שניכנס ב 2:35 שייך לסינטי החינמי soha Sonata בשני ערוצים עם איקיו שונה ועל אחד מהם טיפה דיסטורשין והסינטי הגואי (goa) שנכנס ב 3:17 בא מהסינטי החינמי Ugo Rez2

הקטע נמצא בעמוד המייספייס החדש שלי שבניתי לקטעים האלקטרונים שלי
Zero Vs. One MySpace

כריס ריקרדי מצייר מוזיקה

יום שלישי, 27 בנובמבר, 2007

תערוכה חדשה של הצייר/אנימטור כריס ריקרדי נפתחת במוזיאון M לאומנות.
השם שלו לא אמר לי כלום, עד שקראתי קצת יותר את הביוגרפיה וגיליתי שאני מכיר ואוהב הרבה עבודות שלו. בין היתר, הוא אייר לתוכניות Ren & Stimpy, PowerPuff Girls כמה מגאזינים ואפילו עבד עם Rob Zombie על עיצוב לסרט הבא שלו (:

סיגנון הציור שלו נקרא Lowbrow / פופ סוריאליזם. קטונתי מלהסביר אבל לי זה פשוט מזכיר את סגנון אנימציות החלל של שנות החמישים. כמה מהציורים בתערוכה החדשה מתכתבים עם הצד המוזיקלי של כריס שהוא גם מלחין לסרטי אנימציה וגם הלחין ל Ren & Stimpy. ניתן לראות דוגמיות מהתערוכה החדשה Cosmopullos באתר שלו: http://www.reccardi.com/files/pages/cosmopollus/cosmopollus.html

cosmopollus