Sheket.Net

מילים נגינה, שירה - אני (;
גיטרות,בס ושירה הוקלטו דרך ה Line6 TonePort Ux2
תופים: Addictive Drums
אפקטים: סמפלר המיראז' של Ensoniq
מערכת הקלטה: קיובייס sx3 עם הרבה vst-ים

מילים:

בשעות בהן אני מת, אני זקוק לך, שתדעי
צריך שתגני עלי, מפני רקבון רגשי
כי יש מחשבות שעוטפות את הלב בתכריכים שחורים
ומונעות מהדם לזרום בעורקים

דוקטור, אני מפחד
תני לי עוד זריקה
מותק, אני מפחד
אבל אל תדאגי אני עוד מעט נרגע

כאשר אני נחנק, אני זקוק לך, אהובתי
צריך להרגיש אותך מנסה להנשים אותי
חובשת את שברי, מערסלת אותי
ומשפתיך יוצא חמצן מתוק שמחלחל לתוכי

דוקטור, אני מפחד
תני לי עוד זריקה
מותק, אני מפחד
אבל אל תדאגי אני עוד מעט נרגע

לשמיעה והורדה: בשעות בהן אני מת

יעקב (המלך) רביץ - סולו גיטרה
אני - מילים, שירה נגינה

בית א:
אני כותב שירים בשביל לא לדבר
משחק עם מילים כדי לא לחשוב מחשבות
מפחד שתגמר לי, מכסת המילים השמורה לי
ואני אשאר עם אתך ועם שתיקות מביכות
רגעים של שתיקה דקה, את ואני
משחקים בלקרוא מחשבות במטבח
האדים על החלון, מזכירים שהחורף הגיע
נגמרה התקופה הפשוטה והכל שוב נפתח

פיזמון א:
ואת את לא מתיאשת
מחכה שאני אתאושש
כבר עשר שנים שאת לא מתיאשת
מסבירה לי שזה מה שיש

בית ב:
משהו עובר עלי, תמיד כשנגמר הסתיו
מין עצבות קיומית או סתם מין תוגה שכזו
כמעט מתפוצץ מעודף רגשות
מדבר במבט, שמילים לא יתבזבזו
מתחיל לארגן דברים, עוד מעט יוצא אל הדרך
בספק עם עצמי אם בכלל אוכל לחזור
ואת, את עומדת מולי, מחזיקה את הבטן
ואני מפחד מעוד יום שחור

פזמון ב:
ואת את לא מתייאשת
מחכה שאני אתאושש
כבר עשר שנים שאת לא מתיאשת
משכנעת אותי לא להתייאש

סולו

פזמון א+ב:
ואת את לא מתייאשת
מחכה שאני אתאושש
כבר עשר שנים שאת לא מתיאשת
מסבירה לי שזה מה שיש
ואת את לא מתייאשת
מחכה שאני אתאושש
כבר עשר שנים שאת לא מתיאשת
משכנעת אותי לא להתייאש

לשמיעה והורדה: מילים

היו לי כמה שעות פנויות היו לי ביום שבת, הרבה מצב רוח טוב וכנראה גם קצת מוזה
אז סיימתי לכתוב מילים והקלטתי שירה לאחד הקטעים ששוכבים אצלי כבר חודש ללא מעש.

בית ראשון:
עוד מעט נגמרת הקופסא השניה, הדלקתי סגריה בסיגריה, מה שנקרא, עישון בשרשרת.
הכוס החצי ריקה , העשן המדלל, המאפרה המלאה הזכירו לי שעכשיו אני בתקופה אחרת.
המוזיקה שקטה, השירים מתחילים לשעמם, כנראה שחבל לבזבז שירים טובים על איש שמרגיש זקן
הברמן זרוק על כסא, המלצרית מצחקקת, הלילה נגמר ועוד מעט אני יוצא אל השקט.

פזמון:
עישון בשרשת, תקופה אחרת, אותו הסיפור ואותה המסגרת.
עישון בשרשת, תקופה אחרת, אותה תחושה של אפסות ששוב פעם חוזרת.

בית שני:
כנראה שלברמן יש משהו עם המלצרית, כי שניהם הסתכלו עלי וצחקקו כשקראו מה שרשמתי לה על המפית,
שאם היא פנויה ואם היא מעוניינת, יש לי קצת אהבה לתת או שאולי רשמתי את זה קצת אחרת.
בכל אופן, גמעתי את שארית המשקה ושילמתי את החשבון, השארתי גם טיפ למלצרית שבאמת נראתה טוב באור האדום.
הדלקתי עוד סיגריה בסיגריה, הגנבתי מבט בשעון, באמת מאוחר מאוד או שמוקדם וגם סוגרים כבר את המקום.

פזמון:
עישון בשרשת, תקופה אחרת, אותו הסיפור ואותה המסגרת.
עישון בשרשת, תקופה אחרת, אותה תחושה של אפסות ששוב פעם חוזרת.

לשמיעה והורדה: אפסות / שיר הפאב

שיר חדש - דיסוננס קוגניטיבי
לדמויות המופיעות בשיר, אין שום קשר למציאות.
כרגיל, הגיטרה, הבאס, התופים, השיעולים והשירה - כולם שלי לבד עם עצמי.

הגדרה:
שמירת העקביות היא מניע מרכזי לאדם. אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס.
תחושה זו תדרבן אותו לשנות את עמדותיו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את ההקונפליקט בין העמדה להתנהגות, או לחילופין, ידורבן להתאים את התנהגותו לעמדה בה הוא מחזיק.

מילים:
*
איפה עובר הקו, בין שיגרה לבין מובן מאליו?
מתי כבר תביני שזה כאן, אם זה כואב לך עכשיו
שנתיים של כלום, העיקר לא להיות לבד
רגשות דמיונים שמתמזגים עם המציאות שאיבדת בדיעבד
*
כמה שרצית את הביחד, לשמוע בדירה עוד קול
לחזור הביתה למישהו, ומישהו יכין לך משהו לאכול
לקבל פרחים בהפתעה, בסתם יום לא ממש מיוחד
להסביר בלי מילים כמה שאת רוצה שישאר עוד יום אחד
*
ובסוף התפשרת, על משהו, כמעט טוב.
את נוסעת אליו, נוסעת רחוק בשביל להרגיש קרוב
*
בריבוע שלך, הכל ידוע, אין סיבה לחשוב
זה דיסוננס קוגניטיבי, וקשה לך, קשה לעזוב
לפעמים את אומרת שדי כבר, את רוצה שינוי
מגיע לך להתרגש, נמאס לך מרגש דהוי, דחוי, כבוי
*
ובסוף התפשרת, על משהו, כמעט טוב.
את נוסעת אליו, נוסעת רחוק בשביל להרגיש קרוב.
ובסוף התפשרת, על משהו, כמעט טוב.
את נוסעת אליו, נוסעת רחוק בשביל להרגיש קרוב.
*

לשמיעה והורדה: דיסוננס קוגניטיבי

בזמן האחרון,
מצבי הנפשי שנגזר ממצבי הבין-אישי
לא מאפשר לי להעביר ערב שקט בביתי
מבלי להרהר בבדידותי.
אז אני שותה.
לא הרבה, אבל מספיק.
וכשהחושים מתערפלים אני מצליח להרדם.

אולי הגיע הזמן, שאני אפסיק לעשות שטויות
צריך להתחיל לעשן פחות, צריך אולי גם להפסיק לשתות
אבל אם אני מפסיק לשתות, אז הכל נראה לי חד מדי, בהיר מידי
אני מתחיל להזכר בכל הדברים שרציתי לשכוח, כל הדברים שרציתי לשים מאחורי

עם עננים בראש, עם משקפי שמש כהות שמסתירות,
הכל קצת חד יותר, הכל מעורפל יותר.

לפעמים נראה לי שאני עומד באותו המקום כל הזמן ורק האנשים מסביבי מתחלפים ביניהם
מוצאים עבודה, מאבדים חיים, מחפשים משמעות, מחפשים שיסתכלו עליהם
נפגשים, מזדיינים,מתחתנים,לוקחים משכנתא לכל החיים ולא מתגרשים בשביל הילדים
גונבים איזה רגע חטוף עם הגולדסטאר, הגיטרה תלויה על הקיר. פעם העתיד נראה יותר מזהיר

עם עננים בראש, עם משקפי שמש כהות שמסתירות
הכל, קצת חד יותר, הכל מעורפל יותר.
עם עננים בראש, עם משקפי שמש כהות שמסתירות
הכל, קצת חד יותר, הכל מעורפל יותר.

לשמיעה והורדה: להפסיק לשתות