9 באוגוסט 2009
Live צומח דומם - פסטיבל יערות מנשה
היה טוב ואפילו מעולה (למרות שממש לא היו הרבה אנשים)
אני וחברים שלי הגענו בגלל שקראתי כמה איזכורים בבלוגים, ראיתי כמה מודעות פירסום ברוטשילד וזהו.
לא חבל? להשקיע כל כך הרבה בארגון וההפקה ולא בהבאת קהל? בכל מקרה, אני בטוח ששנה הבאה יהיה עוד יותר טוב.
פסטיבל בחמישישי זה בעיה. הגענו מתל אביב בחמישי בתשע, חזרנו לתל אביב בשבת לפנות בוקר עייפים בצורה מסוכנת.
אבל..להתעורר לשבת פנויה, בדירה ממוזגת..זה באמת דבר חיובי.
ההופעות היו מוצלחות, באמת הצליחו להביא ליינאפ מעניין ששילב בין דברים חדשים לדברים מוכרים, בין יצירה מקומית ליצירה תל אביבית.
היה די מרווח אז בכל ההופעות עמדתי ורקדתי בשורה הראשונה הקרובה לבמה, מה שלא עשיתי כבר כמה שנים כי זה דרש להדחף ולדחוף.
גבע אלון היה מדהים כרגיל, אבל היו חסרות לי קצת השפעות פסיכודליות מ tree בהופעה שלו.
פורטיס זה כיף. תמיד ובכל מקום.
ההופעה של tree ביום חמישי היה הדבר הכי קרוב שאי פעם חוויתי להזיה מוזיקלית.
ההופעה של לא דובים הייתה מעולה, הדבר הכי מקפיץ שהיה עד יום שישי - אבל מה עם שירים חדשים?????
האחים רמירז הטיסו לי ת'מוח לארץ רחוקה בתקופה אחרת והקפיצו לי את הגוף עם מכות חשמל(ית), תופים וחצוצרה.
בום פם היו קצת יבשים, לא?! או שאולי אני קצת באוברדוז מהם לאחרונה או שחתכתי הביתה מוקדם מידי.
איטליז חפרו לי ברמות על, לא מצליח להבין מה מתלהבים מהם. שמעתי את ההופעה מהאוהל ועדיין סבלתי (: אף אחד מחברי (חלקם מוזיקאים, כולם אנשים טובים) לא הכיר אאת איטליז וכולם חזרו מההופעה עם אותה חוות דעת - הם ממש חופרים (והזמרת כוסית).
גם את החלטורה שמעתי מהאוהל אבל הם נשמעו נחמד. הבטחתי לעצמי לתפוס אותם בהופעה.
באפלו בוטס/באפלוז - הפתיעו אותי מאוד, הם היו הרבה הרבה יותר טובים מבאינידינגב2, שם שמעתי אותם לאחרונה. האלבום שלהם יצא, ממליץ לתת הקשבה.
הבמה השניה, הייתה מושלמת. מרתון של מוזיקה והנחיה משעשעת.
בכל פעם שבאתי לבקר נהניתי מהמקום והאוירה. צל, מחצלות וכריות, ברמנית דוברת שבדית, מוזיקה, מה עוד אפשר לבקש.
יאיר יונה הביא אותי ל higher state of consciousness עם הגיטרה המהפנטת שלו
שוב לא אהבתי את תעני אסתר, הפעם אפילו יותר מבהופעה הקודמת שלהם. משהו בהם פשוט לא מסתדר לי.
שור שוב הטיף למוות של קירן, תמיד מצחיק אותי לראות איך אנשים מגיבים בפעם הראשונה להופעה שלו
אינגה דינגו היו מקפיצים, ורשמנו לעצמנו שאנחנו חייבים לתפוס אותם עוד פעם.
הג'ם של הדיג'ירידואיסט/פרקשיניסט יוגב חרובי ביחד עם בסיסט וסקסופוניסט (שאני לא זוכר את שמם) היה free jazz מרחיב אופקים.
עוד כמה דברים טובים:
הארגון (שלטים מוארים אפילו בדרך חזור), המקום יפה, היו המון מי שתיה זמינים, שירותים+נייר טואלט, אוכל זול, אלכוהול זול, צל, פעילויות יצירה.
דברים פחות טובים:
אוכל ג'אנק, מרחקים (להופעות, לאוהל), נובלס (מסתבר שאנשים בקיבוצים עוד מעשנים את זה),
משטרע - פשוט זוועה. כל פעם שאני מגיע לצפון אני נגעל מהדברים שאני רואה, שומע וחווה בעצמי. תפקיד המטרע הוא לא להציק בזילזול לאנשים רק בגלל שיש להם שיער ארוך או קרחת או ג'ינס קרוע.
אם אתם מחפשים סמים אז תעשו עבודת משטרה ותתפסו את הסוחרים, אל תסתמכו על מזל ותציקו ל-100 איש ובתקווה לתפוס ג'וינט.
אם אני אזכר בעוד משהו…אני אשלים בהמשך.
עריכה: נזכרתי במשהו חשוב
מעולם לא הייתי בהצגת מחול, מעולם לא הרגשתי צורך לרצות להיות בהופעות מחול.
ביום שבת ראיתי את ההופעות והיה ממש מרגש ומעניין. אני עדיין לא מבין למה הם לא רוקדים בצורה רפטטיבית לפי המוזיקה (:
אבל אני מתחיל להבין למה אפשר לאהובאת זה. אז לרקדנים/רקדניות שהופיעו, תודה לכם וכל הכבוד. פתחתם אותי לעולם חדש.
